שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

בראשית פרק לט תשעד

|

צוות כתיבה

צפיות: 5338
|
דרוג  (0)

לאחר מכירתו, מגיע יוסף לבית פוטיפר המצרי, שם הוא שב ומתגדל. אולם הקב"ה שב ומזמן לו ניסיון, בדמותה של אשת פוטיפר, בעקבותיו כינו חז"ל את יוסף: 'יוסף הצדיק'. להוראת הפרק יוקדש שיעור אחד

 

שאלות מכוונות למידה:

 


 

דווקא בניכר מתגלה יוסף כיוסף הצדיק- מה מלמד אותנו הפרק על דמותו של יוסף?

יוסף עמד בניסיון: מנין שאב את הכוח לעשות זאת?

 

 

 

 

עלייתו של יוסף בבית פוטיפר (א-ו)


יוסף ואשת פוטיפר(ז-כ"ב)


הקשר רחב

הקשר אישי
פסוקים א-ו:

א  וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה
ב  וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי: 
ג  וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁרהוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ: 
ד  וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ: 
ה  וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל-אֲשֶׁר יֶשׁלוֹ

וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה: 
ו  וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִםהַלֶּחֶם אֲשֶׁרהוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵהתֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה: 

"וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו" (פס' ג')

רש"י (ג) כי ה' אתו - שם שמים שגור בפיו:

ניתן לפרש את ה' איתו, כתוצאות מעשיו של יוסף שבכל אשר יעשה יצליח,  כפי שעולה מפשט הכתובים, ואולם רש"י מפרש את החזרה בפסוק כמתארת את יוסף והתנהגותו - יוסף מזכיר שם שמים בכל מעשיו ומייחס את מה שקורה לו לחסדי ה' וזה מה שרואה אדוניו. (שימו לב שרמב"ן המופיע בהעמקה בחר לפרש בדרך הפשט). 

ואכן יוסף מרבה להזכיר את שם ה' ולייחס את הצלחותיו לקב"ה: ל"ט, ט';  מ' ח';  מ"א ט"ז  ועוד.

 

[העמקה]:

רמב"ן ואינו נראה. אבל וירא אדוניו כי ה' אתו, כי יצליחו מעשיו בכל עת יותר מכל אדם וידע כי מאת אלוהים הוא לו. וכן (לעיל כו,כח): 'ראה ראינו כי היה ה' עמך'. וימצא חן בעיניו ושמו משרת לעצמו ופקיד על ביתו. וכלי שלו נתן בידו, להיות פקיד ונגיד על כל אשר לו בביתו בשדה:

"ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" (פס' ו') [העמקה]

רש"י ו: ויהי יוסף יפה תואר–"כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד 'ותשא אשת אדוניו 'וגו' - כל מקום שנאמר אחר סמוך".


התורה לא מרבה לתאר חיצוניות של אדם. אם רצתה התורה לתאר את יוסף, הרי שהמקום המתאים הוא בפרק ל"ז (בהיכרות עם יוסף) ולא כאן. תיאור המראה החיצוני מופיע דווקא כאשר היופי יוצר בעיה: "...וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף..."

כך גם בבראשית יב יא-יב. יופיה של שרה מוזכר לראשונה כאשר נוצרת בעיה: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל -שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ"

 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים