שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

במדבר פרק ט

|

צוות כתיבה

צפיות: 14443
|
דרוג  (9)

פרק ט' עוסק בשני נושאים: פסח שני ותיאור מסע ישראל בעקבות הענן. לפרק זה מוקדשים שני שיעורים.

 

שאלות מכוונות למידה:

 


פסח שני
מה המיוחד בקרבן הפסח שניתן להשלימו? 
למי ניתנתה הזכות לקיים את פסח שני, ומה בינו לבין פסח ראשון?


פרק ט: 
פסח שני 

(א-יד)

 


פרק ט:
מסע ישראל
בעקבות הענן 

(טו-כג)


הקשר רחב

[רשות]

הקשר אישי

[רשות]

העשרה

[רשות] 
א     וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְמִדְבַּר סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר: 
ב     וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ
ג      בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ: 
ד     וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח: 
ה     וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה 
        כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
הפרק פותח בתיאור הפסח הראשון שחגגו בני ישראל במדבר, בי"ד בניסן של השנה השנייה ליציאת מצרים. החומש נפתח בא'  באייר של השנה השנייה (במדבר א, א).
כיצד ניתן להבין את הסדר בו נכתבו הפרשיות?
רש"י מתייחס לשאלה זו:

רש"י [א]:

'בחדש הראשון' - פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר, למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה
ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד.

ניתן לראות בפירושו של רש"י את  הניסיון לא להרבות בתיאור גנותם של ישראל.
[לרמב"ן גישה שונה, ראו בהעמקה]
פסח שני
ו      וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן 
      בַּיּוֹם הַהוּא: 
ז      וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ  
       בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
ח    וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם: 
ט    וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
י     דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לה': 
יא   בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: 
יב   לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ: 
יג    וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה'  
      לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא: 
יד    וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לה' כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח
       הָאָרֶץ:
קבוצת אנשים שהיו פטוריםמקורבן הפסח עקב טומאתם, ביקשו ממשה רבינו להשתתף גם הם במצוות קורבן הפסח.
בקשה זו מלמדת על שבחם של ישראל אשר רוצים בקיום המצוות, ולא שמחים בפטור מן המצווה.

בזכות בקשתם התגלתה לישראל מצוות פסח שני:
רש"י [ז]:
למה נגרע... אמר להם עמדו ואשמעה, כתלמיד המובטח לשמוע מפי רבו. אשרי ילוד אשה שכך מובטח. שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה. וראויה היתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלים זכות על ידי זכאי.
 
[הערה: את חג המצות ודאי שקיימו שכן אין הוא קשור בטומאה וטהרה, רק את קרבן הפסח נאסר עליהם להקריב ואותו ביקשו להשלים]


תיארוך פרשת פסח שני [העמקה]
רמב"ן במדבר ט, א:
'מכאן אמרו חכמים חכמים אין מוקדם ומאוחר בתורה. וטעם האיחור הזה היה כי כאשר בא הספר הזה הרביעי להזכיר המצוות שנצטוו ישראל במדבר סיני לשעתם, רצה להשלים עניין אוהל מועד ותקונו כל ימי המדבר, והזכיר תחילה הדגלים ומקום האהל ומעמד משרתיו ותקון המשמרות למשאו לכל עבודת האהל, והזכיר קרבנות הנשיאים שהביאו העגלות אשר ישאו אותו בהן כל עת היותם במדבר והשלים קרבנותם בחנכת המזבח שהיו מאחד בניסן או קודם לכן, ואחר כך שב להזכיר אזהרה שהזהיר אותם שלא ישכחו מצוות הפסח'
        
        רמב"ן מפרש גם הוא במקום זה שאין מוקדם ומאוחר בתורה, אך לשיטתו הסיבהלאיחור היא רצון לסיום
         עניין המשכן הקודם לפרשה זו בסדר הכתובים.

[הערה למורה: יש לציין שהרמב"ן אינו מקבל את הכלל של 'יש מוקדם ומאוחר בתורה' אלא במקום בו מצויין התאריך במפורש בתורה, כמו בפרקנו. עיין בפירוש רמב"ן לבמדבר פרק ט"ז בפסוק א] 

 

 

מדוע ניתנה לבני ישראל אפשרות להשלים את מצוות קרבן הפסח למרות שעבר זמן הפסח
(והרי בשאר המצוות חל הדין 'בטל זמנו בטל קרבנו')? התלמיד צריך לדעת הסבר אחד.

 1.

.משום עונש הכרת שחייב אדם שלא קיים את קרבן פסח
(ישנן רק שתי מצוות עשה שביטולן  מחייב כרת: מילה ופסח, משנה, כריתות א' א').

במדבר ט' פסוק י"ג: "וְהָאִישׁ אֲשֶׁר - הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא- הָיָה, וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח--
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ": 

 2. 

משום חשיבות קרבן פסח כקרבן מכונן בעם.

מי הם האנשים הרשאים לעשות פסח שני?

 פסוק י

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר :

אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'"

מהם שני המצבים המתוארים בפסוקים,בהם אנשים רשאים לעשות 'פסח שני'?

רמב"ם הלכות קרבן פסח, פרק ה הלכה ט:
"מי שהיה בינו ובין ירושלים יום ארבעה עשר עם עליית השמש, חמשה עשר מיל או יתר הרי זה דרך רחוקה, היה בינו ובינה פחות מזה אינו בדרך רחוקה מפני שהוא יכול להגיע לירושלים אחר חצות כשיהלך ברגליו בנחת"


רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו הלכה א:

"אי זהו טמא שנדחה לפסח שני, כל מי שאינו יכול לאכול את הפסח בלילי חמשה עשר בניסן מפני טומאתו,

כגון זבים וזבות נדות ויולדות ובועלי נדות".  

 

מהי דרך רחוקה? [העמקה]
משנה מסכת פסחים פרק ט משנה ב:

איזו היא דרך רחוקה, מן המודיעים ולחוץ, וכמדתה לכל רוח, דברי רבי עקיבא.
רבי אליעזר אומר, מאסקפת העזרה ולחוץ.
אמר רבי יוסי, לפיכך נקוד על ה' לומר, לא מפני שרחוקה ודאי, אלא מאסקפת העזרה ולחוץ.


רמב"ן:

וטעם בדרך רחקה - כתב רש"י שהיה חוץ לאסקופת העזרה כל זמן השחיטה, והוא נרמז בנקוד כפי הדעת הזאת. ואני תמה עליו למה תפס לו שיטת רבי אליעזר, והנכון לתפוס בשיטתו של רבי עקיבא, מן המודיעים ולחוץ, וכן דעת האמוראים בגמרא (פסחים צג ב) דאמר עולא כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה. והוא פשוטו של מקרא, כי העומד בתחילת בין הערבים במקום שלא יגיע לעזרה בעת השחיטה דרך רחוקה היא לו ופטור.

מהן הלכות פסח שני? ומה בין פסח ראשון לפסח שני?

פסוק יא:
"בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"

רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י הלכה ט"ו:
הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה,
וטעון הלל באכילתו,

ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת כמו שביארנו,

אבל פסח שני חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו,

ומוציאין אותו חוץ לחבורתו, ואין מביאין עמו חגיגה ואינו בא בטומאה,

ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתן ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור,

 ואין מותירין מהן, ואין שוברין בהן את העצם, ולמה לא ישוה השני לראשון לכל הדברים

מאחר שנאמר ככל חקת הפסח יעשו, לפי שפירש בו מקצת חקת הפסח,

ללמד שאינה שוה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצות שבגופו והם חקת הפסח".

 התלמידים נדרשים לדעת ארבעה הבדלים בין פסח במועדו לפסח שני:

 

 

 

פסח וחג המצות

פסח שני

מתי חוגגים?

 

 

כמה זמן נמשך?

 

 

האם יש איסור חמץ?

 

 

דיני קרבן הפסח

 

 

 

אכילת מצות ומרור

 

 

האם יש איסורי מלאכה?

 

 

למי מותר לאכול?

 

 

 

 

המשמעות הרעיונית של מבנה פרק ט:

אפשר לראות כאן חזרה על אותו מהלך שהיה ביציאת מצרים:

הפרשה השנייה המובאת בפרק ט הוא תיאור מסעם של בני ישראל על פי ה' (ט, טו-כג).
המסע יתחיל בתאריך כ' באייר, כפי שיילמד בהמשך בפרק י פסוק יא.
מבחינה כרונולוגית זהו מקומה של פרשת פסח שני,שהתרחש שש ימים לפני תחילת המסע,
בתאריך י"ד אייר.

 ביציאת מצרים :   הקרבת קרבן הפסח  הליכה במדבר בעקבות הענן    המטרה: מתן תורה בהר סיני

בספר במדבר:      פסח שני         הליכה במדבר בעקבות הענן       המטרה: הגעה לארץ ישראל

החזרה הזו משקפת את שתי המטרות של יציאת מצרים:


1. קבלת התורה - "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱ-לֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג, יב)


2. כניסה לארץ ישראל - "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן האָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִיוְ הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (שמות ג, ח)

 
נושאים קשורים: במדבר | חומרי הוראה - חט''ע
 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים