שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

בראשית פרק לח

|

צוות כתיבה

צפיות: 3066
|
דרוג  (1)

באמצע השתלשלות מכירת יוסף חורג הכתוב ומתאר את קורות יהודה והולדת בניו. ביחידה זו ננסה להבין את כוונת התורה בהבאת המעשה ביהודה ותמר במהלך אירועי מכירת יוסף, ומה בא ללמדנו פרק זה. את היחידה נלמד בשני שיעורים.

 שאלות מכוונות למידה:

מדוע מופיע הפרק אודות יהודה באמצע סיפור מכירת יוסף?

כיצד מתחבר הפרק לפרקים בתוכם הוא נמצא?

מה אנו לומדים אודות הדמויות המעורבות בפרק זה?

כיצד מתחברים המהלך האנושי והמהלך האלוקי (הסיבתיות הכפולה)?

 

 

 

 

 

ירידת יהודה מאחיו


חלק א:
 
קורות יהודה ברדתו מאחיו



חלק ב: המפגש בין יהודה ותמר



חלק ג:
משפט תמר
 והולדת הבנים

הקשר רחב

הקשר אישי

הקדמה למורה:

פרק זה מורכב להוראה אך חשיבותו רבה. בהוראת פרק זה, נותנים לנו חז"ל הנחיה לקריאה והבנה לטווח ארוך. שיקול דעתו של המורה הוא כיצד להביא בפני התלמידים את דברי חז"ל, האם בתחילת הלימוד או סופו, אולם חשוב לוודא כי בסיומה של ההוראה יבינו התלמידים את עומק הפרק, חשיבותו במיקומו ובהכוונה שהוא נותן לעתיד.

1) תוספתא מגילה ג,יט:

 יש נקראין ומתרגמין, נקראין ולא מתרגמין, לא נקראין ולא מתרגמין.

מעשה בראשית נקרא ומתרגם מעשה לוט ושתי בנותיו נקרא ומתרגם מעשה יהודה ותמר נקרא ומתרגם.

פירוש המאירי[ בבלי מגילה כה ע"א]:
ועניין מתרגם רצה לומר בבית הכנסת שהוא הפרסום הגדול הא כל אחד בביתו אין לך דבר שאינו מתרגם. מעשה יהודה ותמר נקרא ומתרגם שאין כאן גנאי לאחד מהם ולא עוד אלא ששבח הוא לו על מה שהודה.

לפי דברי התוספתא את מעשה יהודה ותמר יש ללמוד בציבור ולהסבירו ויש בו משום שבח ליהודה על התנהגותו.

2) בראשית רבה פרשת וישב פרשה פה:

ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) 'כי אנכי ידעתי את המחשבות', שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח

המדרש נותן פרספקטיבה למצב הכולל המתואר בפרק – נקודת שפל בבית יעקב – ולפער בין תחושותיהם של בני האדם ובין התכנית הא-לוקית.

כל מורה יחליט האם לפתוח במדרשים אלו או לסיים בהם את הלימוד בהתאם לשיקול הדעת שלו והכרותו עם תלמידיו.

ירידת יהודה מאחיו:

א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה:

ויהי בעת ההיא – הפסוק מחבר את הפרק עם ההקשר הכולל: הורדתו של יוסף מצרימה, במילים אלו וגם בדרך לשונית (כפי שפותח הפרק הבא: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה)

 

ואולם רש"י מבאר את הקשר העמוק בין הדברים, ולא רק את ההקשר הכולל:

רש"י: ויהי בעת ההיא: למה נסמכה פרשה זו לכאן, והפסיק בפרשתו של יוסף? ללמד שהורידוהו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם. אמרו: אתה אמרת למכרו, אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך.

האחים, "כשראו בצרת אביהם" רואים איך בית יעקב בצער, באבל, במצב של סילוק שכינה – הם לא צפו זאת. הם סברו כי יעקב, שיחשוב כי מת בנו, יקבל תנחומים בסופו של דבר ובית יעקב ללא יוסף, יצמח ויגיע אל ייעודו. כעת, בעצם, אין בית.

האחים תולים את הטעות ביהודה ודברי רש"י מעידים על מעמדו של יהודה בעיני אחיו: הם מעידים שמה שהיה אומר בעבר היו מקבלים.

לפי רש"י האחים מורידים את יהודה,

אך לדעת חזקוני יהודה מוריד את עצמו:

חזקוני (א) וירד יהודה מאת אחיו. הלך לו שלא היה יכול לסבול צערו של אביו.

מבנה הפרק:

לפרק ארבעה חלקים:

ב - יא: נישואיו של יהודה וקורות בניו

יב – כג: המפגש בין יהודה ותמר

כד – כו: משפטה של תמר

כז – ל: לידת זרח ופרץ
 

 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים