שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

שמואל ב פרק ו

|

צוות כתיבה

צפיות: 8152
|
דרוג  (1)

שמואל ב פרק ו משלים את פרק ה' בהפיכת ירושלים למרכז רוחני והבאת ארון האלוקים אל העיר. בפרק זה ננסה להבין את התהליך המורכב של העלאת הארון ומה הוא מסמל, וכן את יחסה של מיכל הפרק ילמד בשני שיעורים

 שאלות מכוונות למידה:
 

 

 

 

א. מדוע מת עוזא בזמן העלאת הארון?  
ב. מהו התיקון שעושה דוד על מנת להעלות את הארון בשניה?

 

ג. מה פשר התנהגותה של מיכל ומה היא מלמדת אותנו?   

 


העלאת הארון הראשונה והשניה


מיכל ודוד

 

 


הקשר רחב

הקשר אישי

העשרה

 

העלאת הארון  הראשונה [א-ח]:

א)    וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף:
(ב)   וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו:
(ג)   וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב   נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה:
(ד)   וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן:

(ה)  וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים:
(ו)   וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר:
(ז)   וַיִּחַר אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים:
 (ח)  וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה: 

 

 

 

 

כוונותיו של דוד המלך בהעלאת הארון:

ירושלים אינה עיר בירה רק במובן מדיני. דוד רוצה להפוך אותה לעיר בירה רוחנית הסובבת סביב ארון ה' השוכן בה, והוא רואה חשיבות להביא את הארון למקום מרכזי בחיי העם גם על מנת לכבד את הארון כראוי (מצודות דוד דה"א יג, ג:  אלינו - אל ירושלים המרובה באוכלסין כי לא דרשנוהו בכבוד הראוי לו). דוד רוצה לעשות תיקון למה שאירע בימי שאול קודמו, כאשר לא דרש העם את ה': דה"א יג, ג: (ג) וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל: ( רד"ק : בעקבות הריגת שאול את כהני נוב).

הסיבות לשיבוש בהעלאת הארון [על התלמיד לדעת סיבה אחת מתוך הפירושים המובאים]:
  • לפי רש"י - במקום לשאת את הארון על כתפי הלווים כפי שנדרש  - "כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט), נושאים אותו בעגלה.
  • לפי המלבי"ם - אַחְיוֹ הולך לפני הארון, ולא אחריו, שהיא דרך כבוד שאפילו פלישתים נהגו כך בארון ה'
  • וכן לפי מלבי"ם - גם ההתייחסות של עוזא, שנובעת ממניעים טובים היא בעיתית:

מלבי"ם [ו] :ויבואו. אחר ששגו בכל אלה הוסיף עוזא לפשוע במה ששלח ידו לאחוז בארון, בחשבו שצריך סמך בל יתמוטט, והיה לו לדעת כי ה' השוכן בו נושא לא נישא, ואמרו חז"ל (סוטה לה א) נושאיו נשא, את עצמו לא כל שכן, והסבה לזה היתה כי שמטו הבקר מתחת העגלה, והיה לו להבין שזה היה משאתם ופחדם:

לדעת המלבי"ם, ההתייחסות הטבעית הפשוטה אל הארון כזקוק לתמיכה אנושית, מלמדת על יחס שגוי. הארון נושא את כל מי שנושא אותו ולכן אינו זקוק לנושאים (ולכן גם אינו כבד על כתפי הלויים).
ואולם, מי שאינו מבין שהארון נושא את עצמו ואת האחרים אתו בקדושתו, וחושב שעליו להגן על הארון- לוקה.

מקומו של סיפור עוזה – השוואה בין ספר שמואל לדברי הימים [העמקה]:

ראינו כי בפרק הקודם ראה דוד את ישועת ה' במלחמתו בפלשתים.

שמואל ב ה, כ: וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ ה' אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם

ואילו בפרק שלנו הוא רואה את זעמו של ה' ועל כך חורה לדוד:

ח) וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:


בספר דברי הימים סדר המאורעות הפוך ולפיכך ניתן לסבור כי הצלחתו של דוד במלחמתו עם הפלישתים הבהירה לו כי הוא תיקן את שעשה, ובעקבות הניצחון נפתחת הדרך להעלאת הארון לירושלים ולגילוי שלמות אחדות העם, השכינה והארץ בהשכנת הארון בירושלים.
(ראה בספרו של הרב יגאל אריאל, עוז מלך, עמ' 162) 

העלאת הארון השניה:

(י) וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה' עַל עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי:

(יא) וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה' אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ:

(יב) וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה:

 

רד"ק  מפרש כי עובד אדום הגיתי היה לוי שגר בגת (ולכן שמו) וכיוון שראה דוד כי בהשגחת הלויים הארון מסב ברכה, הוא הבין את פרץ ה' ואת הנדרש ממנו, ובעקבות זאת ידע מה לא עשה כשורה ומתקן את הדבר, כפי שמתאר זאת ספר דברי הימים א טו, יב-טו:

 

יא  וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב 

יב  וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

     אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ:

יג   כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט:

יד   וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

טו   וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר ה' בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם:

 

 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים