שלום אורח
 
התחבר
 
נא להמתין...

ישעיהו פרק ה

|

צוות כתיבה

צפיות: 4603
|
דרוג  (1)

בפרק ה שלוש יחידות: יחידה א: משל הכרם, ובו תיאור כרם שלמרות פעולות טיפול מסורות מעלה פרי באושים עד שבעל הכרם מפקירו.כל זאת על מנת לתאר את אכזבתו העמוקה של הקב"ה מהתנהגותם של ישראל. יחידה ב: שרשרת נבואות "הוי", בה הנביא מוכיח ומקונן על חטאי העם. יחידה ג: העונש-נבואה על בואו של האויב. היחידות כולן נארגות יחד, כאשר יחידה ב המתארת את חטאי העם מקבילה לחטאי הכרם ויחידה ג המתארת את העונש מקבילה לעונשו של הכרם. -שלושה שיעורים-


 שאלות מכוונות למידה:

ממה נובעת האכזבה הגדולה של הקב"ה מעמו המוצגת בפרק זה?
למה מובילה האכזבה?  

משל הכרם
פסוקים א-ז
נבואות 'הוי'
פסוקים ח-כג
בואו של האויב
פסורים כג-כט
הקשר רחב הקשר אישי העשרה
משל הכרם. פסוקים א'-ז'


פתיחת המשל

          א    אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ

פעולות בעל הכרם בכרמו ותקוותיו
:

               כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן :

         ב    וַיְעַזְּקֵהוּ

               וַיְסַקְּלֵהוּ

               וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק

                וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ

              וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ
              וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים      
               וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים:

 

בעל הכרם פונה לשומעים שישפטו:

         ג     וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה 
               שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי
     
        ד    מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ
           
             מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים
 

העונש של בעל הכרם לכרמו:

       ה    וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי
             הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר
         
             פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס

       ו      וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה             
             לֹא יִזָּמֵר

             וְלֹא יֵעָדֵר 

             וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת
             וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר:

  נמשל:

     ז    כִּי כֶרֶםה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל 
          וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו
          וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח 
          לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה:

הצגת תוכחת ה' בדרך של משפט מעצימה את הנבואה. משפט הוא מצב של הכרעה שבסופו ישנה גזירת דין ואין אפשרות של תיקון, בניגוד לנבואת תוכחה רגילה שבעקבותיה הנביא מצפה שהעם יחזור בתשובה (ראה פרק א')
מה תכליתה של בקשת המשפט של בעל הכרם משומעיו והאם היא זוכה לתשובה? [לתלמידי 5 יח"ל]

הדגם המקובל בפניה לשומעים לשפוט, הוא שהשומעים חורצים את הדין,

ורק לאחר מכן מבינים שהם חרצו למעשה את דינם.

[להעמקה עיינו לדוגמא במשל כבשת הרש (שמו"ב י"ב)].

אך במשל הכרם, אין לנו את תשובת העם לבעל הכרם.

לכאורה, העם אינו חורץ את משפטו. 
למעשה, כך הופכת השאלה המרכזית של הפסוקים ל: "מה עוד אפשר לעשות שלא נעשה?!" , ולא-"'מי האשם".

חוסר התשובה, היא בעצם ההודאה בכך שהכל כבר נעשה, ומגביר את תחושת אכזבת ה' (מלבי"ם: "מה לעשות עוד' - לצורך תקוני הכרם אשר לא עשיתי, ומדוע קויתי ונכזבה תוחלתי"?)

על ההבדל בין הפעולות האקטיביות של בעל הכרם בכרמו לבין הפעולות הפאסיביות שבהפקרה

בתיאור הטיפול האינטנסיבי בכרם, מופיעות פעולות אקטיביות רבות של בעל הכרם על מנת להראות את הטיפול המסור בכרמו.
על מנת שהכרם יצמח יפה, יש צורך בטיפול אינטנסיבי ולכן, כל הפעולות הן פעולות אקטיביות.

לעומת זה, בתיאור העונש אין פעולה ישירה על הנטיעה.

עצם הסרת הטיפול, היא עצמה גורמת לכך שהפגיעה תבוא מאליה.

די בכך שבעל הכרם, יעזוב את כרמו והכרם יפגע כתוצאה מההזנחה.


ואכן, אין העונש מתואר כפעולה אקטיבית, אלא כהסרת ההשגחה,

כך שלמעשה העונש, אינו אלא תוצאה טבעית של הכרם החוטא.

מהו היחס והקשר בין המשל לנמשל ומה משמעותו של יחס וקשר זה?[ לתלמידי 5 יח"ל]

 
 להבנת הפעולות שעושה בעל הכרם בכרמו ומשמעותן בנמשל.
לתלמידי שלוש יחידות יש להבין  שלוש מתוך רשימת הפעולות ונמשלם [ללא פרשנים]
לתלמידי חמש יחידות יש להבין את כל הפעולות ונמשלם, על פי פירוש כלשהו שהמורה בוחר להביא.
המשל: הכורם פועל למען כרמו הנמשל: ה' פועל למען עמו

בקרן בן שמו

 רד"ק א: "וקרא ארץ ישראל קרן לפי שהיא גבוהה מכל הארצות...וקורא ארץ ישראל בן שמן כמו שנאמר עליה ארץ זבת חלב ודבש"
ויעזקהו רש"י ז: "וסיקלתים וניקיתים מפושי הדור"
רד"ק: "וסקל מן הכרם האבנים, זהו שבעה אומות מארץ ישראל"

ויטעהו שורק

רש"י: "נטעתים שורק, שש מאות ושש מצות כמניין שורק הוספתי עליהם, על שבע מצות שנצטוו בני נח..."

רד"ק: "ונטע בו זה העם שהוא נטע נבחר זרע אמת, שהוא זרע אברהם יצחק ויעקב והיו ראויים שיעשו פרי טוב..."

ויבן מגדל

רש"י ז': "בניתי מגדל בתוכו משכני ומקדשי"

ויקב חצב בו

רש"י ז': " וגם יקב  המזבח"

מה התקווה גדולה שהייתה לה' מעם ישראל ומדוע הוא מאוכזב מהם?

על אכזבת ה' מהעם:

במשל הכרם אנו שומעים על אכזבה קשה מעם ישראל. פרק זה מתקשר לפרק א הפותח את ספר ישעיהו ובו  מתוארת אכזבת ה' מעמו על שאינם עושים צדק ומשפט והחברה שלהם מלאה עוון במצוות בין אדם לחברו, כך שאין די במצוות בין אדם למקום שהם מקפידים עליהם.

למורה- כדאי להזכיר את שנלמד בפרק א' ולראות כיצד הדברים מתקשרים.

להעמקה- על קישור הצדק והמשפט לאברהם אבינו ולבחירת עם ישראל [רשות]

ה' מאוכזב מעם ישראל משום שבאי עשיית משפט וצדקה הם פוגעים בשורש הבחירה באברהם . כשה' מגלה לאברהם שהוא הולך להפוך את סדום ועמורה הוא מציין שסיבה לבחירת אברהם היא שמירת דרך ה' שמשמעה עשיית צדקה ומשפט: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". במשל הכרם חוזר הנביא לשורש הבחירה ובמשפט הסיכום הוא קובע ששורש הבחירה אינו קיים, עם ישראל אינו עושה משפט וצדקה: "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה". סיפור סדום ועמורה שמצוי ברקע הסיפור שלנו מדבר על כך שלא רק עם ישראל לא ממש את יעודו אל עם ישראל זנח את דרכו ואמץ לעצמו את הדרך המנוגדת – דרכה של סדום.

 

שורש הבחירה באברהם

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח)

 

שורש האכזבה מהעם:

"וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה".

 

גם עניין הצעקה מופיע בסדום, הסמיכות בין צדקה לצעקה, וגם הפועל יד"ע מופיע בשני המקומות. הידיעה אצל אברהם שונה מאצל סדום.

כשם שהצדקה מופיעה בסיפור סדום- "לעשו צדקה ומשפט" כך גם הצעקה מופיעה גם היא בסיפור סדום "הכצעקתה".

מיומנות בלימוד תנ"ך: מידה כנגד מידה
 
האתר פותח על ידי מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
לצפייה תקינה באתר תוכלו לעיין ברשימת דפדפנים נתמכים ותוספים נדרשים